1כרע בל קרס נבו, חוזר להתל בע"ז כדרך שהתחיל למעלה פליטי הגוים הנושאים את עץ פסלם, והנה הוא אומר כי בל ונבו אלהי בבל כרעו וקרסו מפחד האויב, הוא כרש, ול' כרע וקרס לשונות נופלים על הבהמה העיפה, כמו שאומר למטה קרסו כרעו יחדו, ומן קרס קרסולים, כמו מן כרע כרעים.2היו עצביהם לחיה ולבהמה, הם נמסרים לחיות, כלומר נותנים אותם על הבהמות להבריחם מן האויבים רוז'.3עצביהם, הכנוי על הבבליים.4נשאתיכם עמוסות, מדבר עם הבבליים בהמותיכם הנושאות משא הן עמוסות במשא כבד; והנה אחר שאמר שהאלילים כרעו ונפלו מפחד, אמר כי עובדיהם נותנים אותם על הבהמות למען מלט אותם מיד האויבים; וגיז' פירש הענין על האויב הבוזז ומוליך עמו האלילים, ולפי זה לא יתפרש היטב לא יכלו מלט משא.5נשאתיכם, אין וי"ו אחר השי"ן, ויתכן לקרוא נֹשְאוֹתיכם. משא לעיפה, האלילים הם משא כבד לבהמות העיפות רוז'.6קרסו כרעו, הבהמות מרוב המשא.7לא יכלו מלט משא, אינן מספיקות לרוץ ולהצילם מיד האויבים.8ונפשם בשבי הלכה, באופן שמשא האלילים עִכֵּב אותם בדרך, ונפלו ביד האויבים, גם האלילים וגם עובדיהם.9נפשם, של בבליים בעלי האלילים והבהמות; וכל זה דרך לעג, לומר כי אליליהם לא יצילום אך יהיו בעוכריהם; וגיז' פירש לא יכלו האלילים למלט נושאיהם, וכמה זה רחוק.10העמסים מני בטן, הלא אתם בהפך, אינכם נושאים אלהיכם להצילם, אך אני נושא אתכם ומציל אתכם.11מני בטן, מתחלת היותכם לעם, כמו למעלה מ"ד ב' וכ"ד.12ועד זקנה, שלכם, כלו' אחר שתזקן האומה.13ועד זקנה וגו', זו היא השמועה שהוא רוצה להשמיע לישראל שלא יעזבם ולא ירפם לעולם רש"י ז"ל בפסוק א' וב' הלך אחר הדרש האמור במגלה, ובפסוק ג' וד' פירש הכל כפי הפשט הנכון.14למי תדמיוני, הופך הדבור כנגד הבבליים.15ונדמה, ונהיה אני והוא דומים זה לזה רש"י.16הזלים, למי תדמיוני אתם הזלים זהב מכיס, ועם עובדי אלילים מדבר, כדעת ראב"ע.17הזלים, משרש זול, מוציאים הזהב מן הכיס כאלו הוא בזול, ולא יקר.18וכסף בקנה ישקלו, לא אמר במאזנים, ונראה כי הקנה הוא הנקרא statera, ואין שוקלים בו הכסף והזהב, כי לא יצא המשקל בצמצום, והם לרוב אמונתם באלילים שוקלים הכסף במשקל בלתי מצומצם, כאלו הכסף נבזה אצלם; ומוה"רר אברהם חי ריגיו אומר כי אולי קנה זה הוא מין פלס ומאזנים העשוי בצורת קנה חלול ממש, ובתוכו ברזל עולה ויורד ורשומים בו לארכו מספרים המורים על הליטרין והאונקיות, ותולין לו מתחתיו מה שרוצין לשקול, ולפי מה שהוא כבד הוא מוריד הברזל פחות או יותר.19ישקלו, ישכרו, יסגדו, וישתחוו, ל' נסתר על פי הכלל המפורש למעלה א' ד'.20ישאהו, אחר שיעשהו הצורף ישאוהו לביתם רד"ק, והנה בעלי הנקוד נקדו ישאֻהו יסבלֻהו ויניחֻהו ל"ר, להשוותו עם פסוק של מעלה, וכן תרגמו יונתן והשבעים זקנים ויירונימוס, ואולי ראוי לקרוא בלשון יחיד ישָאֵהו וכו', כמו אף יצעק אליו, מצרתו לא יושיענו, ויהיה פסוק אחד כלו ל"ר, ופסוק אחר כלו ל"י.21והתאששו, מגזרת איש רד"ק וגיז' הראו עצמכם אנשים ולא בהמות, אל תהיו כסוס כפרד אין הבין.22פושעים, עם פושעי ישראל מדבר דון יצחק ורוז' כי מעולם לא קראו הנביאים את הגוים בשם פושעים על עָבדם האלילים; ולמטה סימן מ"ח הוא מרבה להוכיח הרשעים שבישראל.23אלהים ואפס כמוני, כי אני אלהים ואפס כמוני.24עיט, כל עוף הדורס נקרא כן, וכאן דרך מליצת השיר קרא כן לנשר הנכבד בעופות, ומזה בל' יוני aetos נשר, והכוונה על כרש שיבא כעוף פורח, וגם היה מוליך לפני מחנהו נשר זהב בראש רומח Lowth, Vitringa ורוז', ומלבד זה אפשר שיהיה כמו שנאמר גוי מרחוק כאשר ידאה הנשר.25איש עצתי, שיעצתי וגזרתי, והכתיב עצתו, וטעמו אני הוא הקורא ממזרח איש עצתו.26אבירי לב, רשעים שבישראל, ועם הקודמים לזמן הגאולה מדבר.27קרבתי צדקתי, כנגד מה שאמר הרחוקים מצדקה.28לישראל תפארתי, לישראל שהם תפארתי ישראל אשר בך אתפאר אתן תשועה בציון ראב"ע ואחריו Vitringa, וגיז' אומר כי זה נגד משפט המליצה העברית, כי החלק השני מקביל על הרוב אל הראשון ונתתי בציון תשועה, ונתתי לישראל תפארתי, ולא ראה כי אין כאן אלא מאמר אחד, כי לא אמר ונתתי לציון, כמו שאמר לישראל, אלא ונתתי בציון תשועה לישראל, כטעם מי יתן מציון ישועת ישראל; ועוד איך לא ראה כי אין דרך הנביאים לשום ישראל כנגד ציון, אלא ציון כנגד ירושלם, וישראל כנגד יעקב?
